בראשיתה של פרשת ויקהל, מקהיל משה את עם ישראל בכדי לצוות את העם על עשיית המשכן. ואולם קודם הציווי לעשיית המשכן, מזהיר משה את ישראל, שלא יחללו שבת בבניית המשכן: "וביום השביעי יהיה לכם קדש ... כל העשה בו מלאכה יומת". רש"י, בעקבות המכילתא, מפרש: "הקדים לתת להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת". ואולם משה מוסיף אזהרה נוספת: "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת". מדוע משה מוסיף אזהרה על איסור הבערה? במה שונה פעולה זו משאר המלאכות שהיה צריך להשמיע אותה בנפרד?
השבת, בשל היותה היום שבו הושלם בריאת העולם, מחזקת בתוכה את השלמות. התורה מצווה על האדם לחוש שלמות זו בכל שבת: "ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך" – על כך דרשו במכילתא: "וכי אפשר לו לאדם לעשות כל מלאכתו בששת ימים? אלא שבות כאילו כל מלאכתך עשויה". האדם אינו יכול לעשות כל מלאכתו בששה ימים, ועל כן מלמד המדרש, צרך להתנהג כאילו כל המלאכה עשויה. רש"י על התורה אף הרחיב את דברי המכילתא ופירש: "כשתבוא שבת יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה". כלומר שאין זו רק חובה להתנהג כך, אלא יש לנסות וגם לחיות בתחושה שיש לי כל אשר אני צריך.
תפיסה זו של השבת היא ה'עשה טוב', מצות העשה. ואולם מה עם ה'סור מרע'? מה עם מצות הלא תעשה של השבת? לשם הודעת דבר זה הוסיפה התורה את האזהרה על איסור הבערת האש. האש מסמלת את הכוח של היצירה, באמצעותה ניתן לבשל, לרתך, להתיך ועוד. ואולם האדם אם לא ישכיל להשתמש שימוש מושכל באש, אם ישתמש בה יותר מדי, יוביל למצב כי האש גם תשרוף...
התורה מצווה עלינו לדעת כי אם בוא השבת סיימנו את תקופת היצירה, עשינו את אשר יכולנו. עתה צריך לנוח. המשך היצירה, מתוך תודעה כי לא הספקנו, כי לא סיימנו או אף כי לא עשינו את הדבר בשלמות, אינו מועיל אלא רק מזיק. המשך היצירה בשבת – יוביל לשריפה לכיליון. מטרת השבת ללמד את האדם, כי הוא אינו מושלם, כי יש לו עוד מה להשלים עוד מה לתקן, אך גם ללמוד כי לעיתים הניסיון לתקן יותר, לשפר, ולחפש את השלמות, יגרום לפגיעה במקום אחר. ההכרה כי אינך מושלם, אבל אתה יכול להשתפר תמיד היא החשובה!
חידות לשבת:
- שתי מילים בפרשה המורכבות כל אחת משתי אותיות שביחד הן שתי אותיות?
- כמה ימים הביאו נדבה למשכן?
- אתגר: באיזה תאריך בשנה התחילו את בניית המשכן?
שבת שלום ומבורך!!