בסיומה של פרשת הנזיר מסכמת התורה: "זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו לד' על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו". הפרשנים ביקשו להבין מה פירוש המילים: "מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר"? איזה נדר נוסף יש לנזיר מלבד נדר נזירותו? התשובה המקובלת היא שאם אדם נדר שהוא יהיה נזיר וגם התחייב לתת קורבנות, הוא מחויב לתת גם את קורבנות סוף הנזירות וגם את הקורבנות שהתנדב מעצמו. ואולם שאלה מתבקשת היא, מדוע התורה הייתה צריכה ללמד זאת – אלו הם שני נדרים שונים?
ייתכן שהתשובה לכך מצויה בפרשייה הסמוכה לפרשת הנזיר – ברכת הכהנים. הקב"ה מצווה את הכהנים לברך את עם ישראל: "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם". הפרשנים התקשו במילים שלכאורה מיותרות: "אמור להם"? שהרי כבר נאמר כה תברכו! ומלבד זאת שמדוע הן נאמר בלשון יחיד – אמור, היה צריך להיות לשון רבים כפי שנכתב – כה תברכו!
אלא שכאן לימד הקב"ה את הכהנים ואת עם ישראל סוד מיוחד: הכהנים צירכים לברך את עם ישראל אבל הברכה מאת ד' מובטחת גם בלי שהכהנים יברכו! הכהנים אומרים את מה שהקב"ה יעשה! השפי הא-לוהי מובטח לעם ישראל, השאלה אם יקבלו אותו במהירות, בהרחבה ע"י ברכת הכהנים או שיקבלו אותו רק בעתיד!
יסוד זה היה צריך ללמוד הנזיר. הנזיר ביקש להוסיף קדושה ולכן חשב שעליו לנדור נדר. התורה באה ואומרת לו שמלבד נדר הנזירות – תשיג ידו. השפע הא-לוהי יופיע בעולם, הוא מובטח לישראל! אז מה צריך האדם לעשות בכדי הלשיגו? להכיר בכך שהקב"ה רוצה לתת לו את השפע ולהיות מוכן לקבלו!
חידות לשבת:
- לפי פרשת השבוע - איזה צב נוסע מהר?
- האם יש בפרשה מספר הקטן מאחד?
שבת שלום ומבורך!!